1947 מתוך אל פתנה אל בו ^ ךא , חלק א - עות'מאן , עמי 9-4 בספר זה מבקש אני להקדיש את דברי לאמת , כל כמה שאוכל להקדישם לאמת לבדה , ולהתחקות אחרי אמתותם של המאורעות כל כמה שאוכל . אני מבקש לקבל על עצמי להיות הוגן , מבלי לסטות מן ההגינות ומבלי לסייע למפלגה זו או אחרת ממפלגות המוסלמים נגד מפלגה אחרת . אינני נוקט עמדה לצד קבוצה כל שהיא מן הקבוצות הניצות זו עם זו בפרשה שבין עות'מאן ועלי . אינני נוטה לעות'מאן , ואינני מצדד בעלי . דרך מחשבתי על הפרשה כולה שונה מזו של בני דורו של עות'מאן , אשר נשאו את מעמסת הסכסוך עמו , וקצרו את תוצאותיו יחד עמו או אחרי מותו . אני יודע שהבריות חלוקים עד היום הזה בעניין פרשת עות'מאן ועלי , כשם שהיו חלוקים בדעותיהם בימיו של עות'מאן . יש המצדדים בעות'מאן וסבורים שאיש מחבריו של הנביא מוחמד לא היה שווה לו , חוץ משני הח'ליפים הראשונים אבו בכר ועומר ; ויש המצדדים בעלי וסבורים שהוא עולה על כל חברי הנביא , אפילו על שני הח'ליפים הראשונים . ויש כאלה המהססים בין דעה זו לזו , וסבורים ששניהם גם יחד פעלו למען אללה ונביאו , למען האסלאם והמוסלמים ; גם אם טעו , אין בהם דופי , ושכ...
אל הספר