1938 פי מתוך מוקזתקןבל אל ת'קאפה מ ^ ר , עמ' 51-49 אך יצא האסלאם מגבולותיו של חצי האי ערב , ומיד בא במגע עם תרבויות זרות , שמעמדן בהשוואה לערבים ולמוסלמים באותה תקופה היה דומה למעמדה של אירופה ביחס לערבים בימינו . הערבים המוסלמים אימצו לעצמם בלא היסוס את אורחות התרבות הפרסית והיוונית באותם דפוסים שהיו רווחים בקרב הפרסים והיוונים , שלא היו מוסלמים באותה עת . הם לא היססו בעניין זה ולא דחו את התרבויות הללו . אין ספק , שצמחו להם מזה כמה רעות ; בקרב חלקים שונים של חברתם התקלקלו המידות ואורחות החיים , ובקרב חלקים אחרים נשחתו האמונות ומערכי הלב . אבל כל זה לא מנע בעד המוסלמים לאמץ לעצמם את ביטויי התרבות הפרסית והיוונית , כי הם קצרו מזה פרות מתוקים , שהמין האנושי כולו נהנה מהם עד היום הזה . הם עיצבו מאותן שתי תרבויות , ביחד עם מורשתם הקדומה , את התרבות האסלאמית המרהיבה ששגשגה בימי בית אומןה ובית עבאס , אותה תרבות שהשמרנים שבינינו עדיין שוקדים לשמור עליה מכל משמר . את התרבות האסלאמית המרהיבה הזאת לא הביאו המוסלמים מחצי האי ערב . אמנם חלק ממנה מקורו בחצי האי ערב , אך חלקיה האחרים באו מן האמגושים...
אל הספר