אחד הפולמוסים הספרותיים , שבהם נטל טהא חוסין חלק בתקופה זו , נסב על המשורר אבו נוואס , שחי בתקופתו של הח'ליף הארון אל רשיד ונפטר בערך ב . 814 טהא חוסין עסק במשורר זה ובניתוח אישיותו כבר שלושים שנה לפני כן , בעיוניו הספרותיים הביקורתיים הראשונים ; עתה ב 1954 נדרש לו שנית . אבל הפעם נתחלפו התפקידים : בשעתו היה טהא חוסין הראשון שניגש להבנת שירתו של אבו נוואס בגישה פסיכולוגית סוציולוגית , וזכה בשל כך להתקפות קשות מצד אנשי ספרות שמרניים . ואילו עתה היה זה טהא חוסין שיצא בהתקפה על חוקרי תולדות הספרות הצעירים ממנו בגין גישתם הפסיכואנליטית . וכך היה המעשה : בחודש מאי 1953 פרסם תלמידו לשעבר , מוחמד נוויהי , שהיה אותה שעה מורה במכללה האוניברסיטאית של ח'רטום בירת סודאן , ספר בשם "נפסית אבו נוואס" ( הפסיכולוגיה של אבו נוואס , ( שבו ביקש להסביר את אישיותו של המשורר הקדמון בדרך של ניתוח פסיכואנליטי . כעבור חודשים מספר , בפברואר , 1954 פרסם ידידו של טהא חוסין , עבאס מחמוד אל עקאד , גם הוא ספר בשם : "אבו נוואס , עיונים בניתוח פסיכולוגי ובביקורת היסטורית . " מקום שנוויהי ביסס את ניתוחו על תסביך אדיפ...
אל הספר