בשנת 1940 נתמנה טהא חוסין חבר באקדמיה המצרית ללשון הערבית . מינוי זה פתח לפניו אפשרויות חדשות לפעילות בתחום התרבות הלשונית , שהוא התעניין בו וכתב עליו לא מעט מנעוריו ובמשך כל חייו . כבר בשנת - 1911 והוא אז בן - 22 נשא טהא חוסין במועדון פקידי הממשלה בקהיר הרצאה על הנושא "האם יכולה הלשון הערבית להחזיר לעצמה את תפארתה הקדומה . '"? בהרצאתו הביא טהא חוסין ניתוח היסטורי של התפתחות הלשון הערבית , ובסיכומו הציג שלוש דרכים לתחיית הלשון : ( א ) פרסום אוצרות הספרות הערבית הקלסית כדי להעשיר את הידע הלשוני של הקוראים ולחזק בלבם את גאוותם על מורשתם ; ( ב ) הקמת אקדמיה ללשון שתדאג לפישוט כללי הדקדוק ולהתאמת הלשון לצרכים של דורנו ; ( ג ) הנהגת הלשון התקנית בכל מוסדות החינוך . מקצת דבריו בהרצאה זו לא היו מקוריים . התהליכים הלשוניים המרכזיים של "גזירה" לשונית ושל "ערביזציה" של מילים לועזיות תוארו כבר ב 1908 בידי חוקר הלשון ומחדשה עבד אל קאךר אל מע'ךבי ( 1956-1867 ) בספרו החלוצי "ספר הגזירה והערביזציה . " גם ההצעה להקים אקדמיה , שתהא מוסמכת לדון בחידושי מילים ולאשרם , כבר מצויה בספרו . גם הדרישה לפישוט ...
אל הספר