מיד עם שובו מצרפת למצרים , באוקטובר , 1919 נתמנה טהא חוסין למרצה לתרבות הקלסית ( כלומר היוונית והרומית ) באוניברסיטה של קהיר , ומעמדה זו התחיל בהפצתה של תרבות זו . בשנותיו בפרים גמלה בלבו ההכרה שלמען תחייתו הרוחנית של העם המצרי דרושה לו היכרות עם תרבותה של יוון הקלסית . הכרה זו היה בה משום חידוש מהפכני . אמנם התרבות הערבית האסלאמית בתקופת פריחתה ינקה הרבה מן הפילוסופיה היוונית - אם כי לא מן הספרות היפה ומיצירות האמנות של יוון - אך הערבים נטו להתעלם ממקור יניקה זה ; הם גם לא העריכו נכונה את חלקה המכריע של התרבות הקלסית בעיצוב תרבותה של אירופה המודרנית , שאותה הם ביקשו לחקות . הקמת קתדרה לתרבות יוון ורומי עוררה התנגדות בקרב השמרנים , והסטודנטים הצעירים התייחסו לשיעורים בחוג זה בביטול . אך כושר הרצאתו של טהא חוסין , וההתלהבות שהוא השרה גם על תלמידיו , שברו את הקרח . בד בבד עם פעולת ההוראה באוניברסיטה , ניגש טהא חוסין גם לפעולה אחרת המתחייבת מהשקפתו , שהכרת התרבות הקלסית דרושה לגיבוש התרבות המצרית המתחדשת : תרגום מבחר יצירותיה של הספרות היוונית לערבית . בפעילותו זו המשיך טהא חוסין את פעולת...
אל הספר