ט.1. המטבעות

את מטבעות התקופה ההלניסטית ( התלמית והסלאוקית ) בארץ ישראל אפשר לחלק בהכללה מסוימת לשני טיפוסים : טביעה ממלכתית וטביעה עירונית , הנקראת אוטונומית . מטבעות ממלכתיים נושאים את דיוקן המלך , לרוב בצירוף שם העיר ( המטבעה , ( אם בקיצור ( תחילית השם ) ואם כמונוגרמה ( סימן ביקורת control mark — של המטבעה , שהיא לעתים שילוב האותיות שמרכיבות את שם העיר , ( ולעתים גם את שם המלך . מטבעות אוטונומיים אינם נושאים את דיוקן המלך ואת שמו , והמוטיבים האיקונוגרפיים בהם שאובים לעתים ממטבעות התקופה באמצעות אימוץ מוטיבים מוכרים או משקפים לעתים את התרבות החומרית , הדתית והאמנותית של האוכלוסייה שטבעה אותם . טביעות עירוניות וזכויות טביעה הן לא פעם עדות למעמדן הפוליטי המרכזי של ערים אלו . טביעת מטבעות עירוניים בתקופה ההלניסטית , בדומה לתקופה הפרסית , לא היתה רציפה ותאמה את צורכי השלטון והשוק . מטבעות נטבעו בערים מסוימות בשלטונם של כמה שליטים , בכמה תקופות ובנסיבות שונות , ויש לאפיין אותן כרשויות עירוניות שהנפיקו מטבעות ולא במטבעות עירוניות ממש , מן הסוג המוכר בתקופות מאוחרות יותר . זאת מכיוון שבתקופה ההלניסטית א...  אל הספר
מוסד ביאליק