מקום הקבורה בחיי החברה והשלכותיו החברתיות והפולחניות בתקופה ההלניסטית אינם שונים באופן מהותי מאשר בתקופות אחרוה . בקברים שהתגלו נטמנו רק מעטים מאנשי התקופה , ובכל זאת יש בהם כדי ללמד על תפיסת המוות שרווחה אז בחברה ( להלן . ( א . טיפוסי הקברים ונוהגי הקבורה קברי התקופה ההלניסטית נחלקים לשני סוגים על פי מספר הנקברים : קברי יחידים , שבהם נטמן נפטר אחד . קברים קיבוציים , שבהם נטמנו כמה נפטרים הנמנים כנראה עם בית אב אחד , גרעיני או מורחב , במשך כמה דורות , או עם קהילה מסוימת בעלת מכנה משותף ( מוצא , עיסוק ועוד . ( נוהגי הקבורה בתקופה זו נחלקים לשני סוגים עיקריים : קבורת הטמנה ( אינהומציה , ( שבה הגופה נטמנת בקרקע , במישרין או בארון או מכל אחר ( כגון בקבורה בקנקנים , בקברי שוחה או ארגז וברוגמי קבורה . ( היא מקובלת בקבורת יחידים . קבורת הנחה , שבה הנפטרים מוטמנים בחללים תת קרקעיים — מערות טבעיות או מלאכותיות ( כגון קברי הפיר והכוכים ומקצת מערות הקבורה ) — ועל קרקעיים ( מבני הקבורה ( כנראה בארונותן . ( נוהג זה היה מקובל בקבורה הקיבוצית . קבורת ההטמנה מבטאת קשר סמנטי ישיר בין האדם לאדמה ( ברא...
אל הספר