מבנים אלה נועדו לספק צרכים חברתיים , כלכליים ופוליטיים של האוכלוסייה , ותרמו להתפתחותה ולרווחתה . לרוב הוקמו במרכז העירוני , ותפקידם העיקרי היה המסחר והפיקוח עליו . על פי הגדרה זו אפשר לראות בכיכרות הערים ובשווקים מן התקופה ההלניסטית מבני ציבור ומנהל . המסורת המקראית על אודות תפקידו המרכזי של שער העיר בחיי החברה הארץ ישראלית ( הרצוג : 1976 ( 187-181 אינה באה עתה לידי ביטוי ארכיאולוגי ( פרק א 1 . לעיל ; וראו להלן , ( ועדיין קשה לזהות את מבני ה"חוצות" המקראיים בממצא הארכיאולוגי בשווקים 1988 : 57-58 ) . ( Hen נראה שבדומה למבני הפולחן ובתי המידות ( פרק א 4 . ו א 5 . להלן , ( המיקום באתר , מידות המבנה ותוכניתו , שיטת הבנייה , עובי הקירות , העיטור האדריכלי , הממצא הקרמי והאחר ולעתים גם חלוקתו הפנימית ועוד משמשים לזיהויו כמבנה ציבור ומנהל . תל קדש בשטח 2 באתר נחשפו חלקים ( המהווים לדעת החופרות כדי חמישית משטחו ) ממבנה רחב מידות ששימש כנראה בתפקיד מנהלי ציבורי במאה השנייה לפנה"ס . מסקנה זו נובעת מגודלו המשוער 56 ) א 40 , ( 'מ מריבוי חדריו ומכך שהתגלו יותר מ 2 , 000 בולות ( טביעות חותם ) בחד...
אל הספר