רוב הערים בתקופה ההלניסטית המשיכו לקיים מסורה עירונית מתקופות קדומות יותר ועשו שימוש בשרידי יישובים מתקופות אלה . מתארו החיצוני הקיים של היישוב ואופי פני השטח היו גורמים מכריעים בתכנונו . כך יש להבחין בין יישובים שתוכנית ביצוריהם מרובעת ובין יישובים שתוכניתם סגלגלה או לא רגולרית . ראוי גם לציין שבהגדרה מרובע או סגלגל אין הכוונה לצורה הנדסית מושלמת , אלא לצורה שקרובה בכללותה להגדרה זו ( טבלה א . ( 1 . מעטים היישובים בארץ ישראל ההלניסטית שבביצוריהם ובשעריהם ניכרים עקרונות תכנון עירוני . רובם נחפרו באופן מוגבל ביחס לשטחם הכולל כך שהמידע הנדרש לניתוח תוכניתם לעתים קרובות מצומצם . מאחר שבערים רבות קוימה מסורת עירונית שמקורה בתקופות קודמות , קשה להגדיר את אופיים העירוני בתקופה הנידונה ולהצביע על תכונות עירוניות שהופיעו עתה לראשונה . ברוב היישובים שנמנו לעיל ניכרת מידת מה של תכנון , אולם מן הסיבות שנזכרו לא כולם עומדים בקריטריונים שנקבעו להגדרת המושג "עירוניות : " גודל היישוב , מידות המבנים ואיכות בנייתם ( הביצורים , מבני הציבור , הבתים הפרטיים ועוד , ( תכנון עירוני וייצור תעשייתי . גודל הייש...
אל הספר