הניתוח המרחבי ( spatial analysis ) של השרידים האדריכליים כבסיס להבנת הנוף ( landscape ) העירוני , הכפרי והצבאי הוא המפתח לשחזורם של יישובי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ולהסקת מסקנות על מהותה ומאפייניה של התקופה . בפרק זה יתוארו אפוא שרידי הבנייה שנחשפו ביישובים העירוניים ויידונו מאפייניהם ותפוצתם . מאחר שאין להפריד תקופה מסוימת , ובעיקר לא את ממצאיה הארכיאולוגיים , מתקופות שקדמו לה , יש לבקש את מוצאם ומהותם של הממצאים במרחב התרבותי המקומי קודם שנייחס אותם לגורם חיצוני , גם בגלל אופייה האקלקטי לכאורה של התקופה , וגם מפני שהארץ היתה נתונה בשלטון זר . גישה זו , שהיא גישה ארכיאולוגית חברתית בעקרונותיה Gibbon 19840 , ( Renfrew 1984 עדיין לא יושמה על התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ויש בה משום ניסיון לראות ברוב ממצאי התקופה התפתחות מקומית שנתונה אמנם להשפעות זרות , אבל הגורמים המסורתיים הם עיקר מהותה . המושג "עירוניות" ( urbanism ) משקף גישה אדריכלית מעשית שמגדירה כמה מאפיינים של עיור ותוכנית עיר , וחלוקה תפקודית של מבניו ורבעיו של יישוב עירוני . מן ההיבט הכולל הם עוסקים בקביעת צורת העיר ושטחה וב...
אל הספר