הקריטריונים של אריסטו

אל מול פני המצב הזה , שהוא המצב הסופי המעורער ורב התהפוכות בהיסטוריה החוקתית של הרפובליקה - מצב ששרר ברפובליקה בסך הכול עשרים שנה בטרם מינה יוליוס קיסר את עצמו לדיקטטור בשנת - 49 ייתכן שכדאי היה , ולו רק כתרגיל , לשאול כיצד היה אריסטו מסווג את השיטה הרומית והיכן היה ממקם אותה על הסולם הכפול שלו : מלוכה , ( basileia ) אריסטוקרטיה ומשטר , poiiteia ) או (" polity" מן העד האחד , וה"סילופים" trnKiru ( parekbaseis ) להם : עריצות , אוליגרכיה ודמוקרטיה , מן הצד האחר . כבר דנו בבעיות שהיו עשויות לעלות כתוצאה מהחלת ההגדרות האריסטוטליות על ממדיו הנרחבים של השלטון הרומי ( עמ' , ( 194-193 ולא נשוב לכך , או בצביון המיוחד של שיטת ההצבעה המקוטעת של השלטון הזה ( עמ' . ( 33-31 באשר לסולם שבעזרתו הוא מתאר את הסוגים השונים של השלטון , אריסטו עצמו , ב"פוליטיקה" שלו , אינו מעלה כלל על דעתו את הרעיון שעל פיו תשתנה המלוכה ( basileia ) בעיר יוונית כלשהי למשטר שבו נבחרים מגיסטרטים חדשים מדי שנה ; אבל הוא כן מעלה זאת בדיון על קרתגו , כשהוא משתמש במילים " ) basiieis מלכים ( " ו"שופטים" ( sufetim ) נבחרים , בהתאמה...  אל הספר