אם במאה השמונה עשרה היה מקובל להניח בפשטות כי רומא הייתה דוגמה לדמוקרטיה , יהיה זה מועיל עד מאוד להשוות בין ההנחה הזאת לבין הדרך שבה הצטיירה רומא בחיבורו המודרני המבריק של דייוויד הלד ( David Held ) "מודלים של דמוקרטיה" , { Modelsof Democracy ) שכל מה שמופיע בספר זה חב לו רבות במובן הרחב ביותר של המילה : ואולם , אם אתונה הייתה רפובליקה דמוקרטית , המחקר בן זמננו מאשר כי רומא הייתה , על דרך ההשוואה , מערכת אוליגרכיה במהותה . אף על פי שהתפיסות ההלניסטיות על אודות המדינה נכללות בחיבוריהם של ההוגים הרומאים ( במיוחד בכתביו של קיקרו , 43-106 לפנה"ס , ( ולמרות הכללתם של האיברים בעלי האזרחות מלידה ושל העבדים המשוחררים בקהילה הפוליטית , שלטו האליטות ביד רמה בכל ההיבטים של הפוליטיקה הרומית . ההיסטוריה הצבאית של רומא - העבר המפואר שלה בכל הנוגע להתפשטות טריטוריאלית ולכיבושים - מסייע בהסבר כיצד הייתה יכולה רומא לדחות כל אפשרות להשתתפות עממית רשמית מצד אחד , ולאפשר בעצם רק שליטה עממית מוגבלת מצד אחר , וגם איך עשתה זאת . בהתאם לכך , מכל מורשות העולם העתיק , חשוב במיוחד לתת את הדעת למורשת היוונית הקלס...
אל הספר