ברוח שנקראה גרמן נקשרו אמונות שונות שרווחו בדרום סרביה , הקשורות לתופעות טבע . גרמן נקשר לעיתים במנהג עתיק מעידן האלילות שלפיו היו משליכים בובות חימר או קש אל הנהר או קוברים אותן באדמה , במטרה להשפיע על הגשם - שיירד או שיחדל . גרמן הוא גם קדוש נוצרי שהאמינו כי בידיו השליטה על הרעם , השטפונות והברד . במנהג הבא מצטיירת הסימביוזה שבין הדמות האלילית העתיקה של גרמן לבין דמותו כקדוש הנוצרי : בעת בצורת קשה הילדות מכינות בובה גדולה , שממדיה כמידת ילד , והיא מייצגת גבר ושמו גרמן . הן קוברות את הבובה באדמה ונועצות צלב מעל לראשה . שתי ילדות מתיישבות ליד הקבר ומתחילות לקונן , והשאר שואלות אותן למה הן בוכות . הילדות עונות : "גרמן מת בגלל הבצורת ובשביל שיירד גשם . " בטכניקות שונות של לחש נחש היו משתדלים לרצות את גרמן כרי שיוריד גשם . בערב חג המולד התפללו אליו שישמור על בני האדם מפני הברד . במקומות מסוימים הוסיפו לגרמן את התואר "קדוש " והאמינו שגרמן הקדוש הוא עוזרו של איליה הקדוש , וכי בשעה שאיליה מכה ברעם , גרמן מכה בברד . אבל גרמן , גם בגלגולו הקדוש , היה הרבה יותר קרוב לאלילים - הן במראהו והן בשימ...
אל הספר