שלא כמו פרון וסברוג , שהם אלים שמימיים , ולס ( או וולוס ) הוא אל ארצי , מגינם של מגדלי הבקר ועובדי האדמה . פולחנו התקיים בתקופת הזריעה , הקציר והמרעה ועבדו לו בשדות , בכרי המרעה , במכלאות הבקר ובבתי הקברות . לוולס מייחסים את ליקוי החמה ואת כוחותיהם של כמה מהדוחות , ובהם הדרקונים והאלות . סמליו הם : מקל , עשב , זאב , תרנגול שחור וחיות הבית . על פסל העץ שלו חרותות דמויות , ביניהן זאב לבן חיגר , בני בקר , מחרשה ידנית וארי מכונף עם ראש של נשר . בקצה זנבו של הארי ( הדרקון ) נעוץ פרח הלילך . הרוב הוא אחד מסמליו ויש הרואים בכך עדות כי ולס נברא בעידן הציד כאלוהי היער והציר . בתהלוכות המתקיימות ב " יום ולס" נוהגים עד היום להתחפש לדובים . לבושו של ולס הדור וזקנו מיוצג באגודת שיבולים . עם חדירת הנצרות עברו מרבית תפקידיו לוואסילי הקדוש וחלקם לקדושים ניקולא , ג ' וךג ' ה , לולןה ומאורה . הסרבים חוגגים את "יום ולס" כחגו של ואסילי הקדוש , הקשור בעדרי הבקר , ואופים באותו יום עוגה מיוחדת המיועדת לשוורים . יש חוקרים הטוענים כי ולס הוא האל העתיק של הסלבים המזרחיים והצפוניים בלבד והוא אינו מופיע לא בפנתיא...
אל הספר