בשפלה המכוסה כיום במימי האגם התכולים התגוררו בימים רחוקים שתי נשים : האחת עשירה וחסרת לב , והאחרת , אחותה - ענייה מרודה . לעשירה היה ארמון מפואר ואחותה נהגה לבוא אליה רק כדי ללוש את הלחם , שנוער לעלות על שולחנה של האחות העשירה . היא לשה את הבצק באדרת עשויה עור כבשים , ולאחר מכן , בביתה , הסירה מהאדרת את פירורי הבצק שדבקו בה והכינה מהם כיכרות לחם לילדיה . יום אחד הגיע למעונה של האחות הענייה נווד זקן וביקש שתפרום לו מלחמה . פרסה לו האישה מהלחם שאפתה לילדיה . באותו רגע הפכה הכיכר הקטנה לכיכר לחם גדולה , וחגיגית לאיסוף מי הגשמים נמלאה יין מובחר . טרם לכתו אמר הקבצן לאחות הענייה למהר ולעזוב את המקום , לפני שיבוא עונשה של אחותה חסרת הלב . זמן מה לאחר מכן הוצף העמק כולו בשיטפון גדול , שהטביע במימיו הגואים את הארמון המפואר . כיום נמצא במקום האגם וראנה , והדייגים מספרים כי ברשתם עולים עד היום חלקים מארמון הפאר עתיק הימים .
אל הספר