לפני המבול הורה אלוהים לנוח לבנות ספינה ולקחת בה מכל בעלי החיים . העכבר והנחש הגיעו גם הם אל הספינה . העכבר לבדו , שלא כמו כל החיות האחרות שהביאו תועלת , לא אבה לשבת במנוחה וכרסם חור בספינה עד שהחלו המים פורצים פנימה . בראותו זאת נבהל נוח ונתן את קולו בצעקה : "אלוהים , אני טובע "! אמר לו אלוהים : "סתום את החור . " אמר נוח : "אין לי במה . " אמר הנחש : "אם תניחו לי למצוץ את רם האדם , אסתום את החור בגופי . " הבטיח נוח לנחש שיקבל את מבוקשו , והנחש הצטנף וסתם את החור והמים לא הוסיפו עוד לזרום פנימה . כששכך המבול ויבשו המים , הלר הנחש לנוח ואמר : "עכשיו , הנח לי למצוץ את הדם . " אמר לו נוח : "שאל את אלוהים , אני לא ריבון העולם . " הלר הנחש אל אלוהים ואמר : "אלוהים , הנח לי למצוץ את הדם . " אמר אלוהים : "חכה עוד קצת . " הלר הנחש משם כדי לחכות עוד . לאחר זמן מה שב הנחש לאלוהים ואמר : "אלוהים , הנח ואשתה . " " חכה עור קצת , " אמר אלוהים . לאחר שפנה כמה פעמים לאלוהים ונדחה , נמאס לנחש לחכות והוא קם והלך אל הר גבוה . שם לכדו אותו מגדלי הבקר והשליכוהו אל מדורת האש , והרוח נשבה באפר הנותר והפיצה או...
אל הספר