מלך עריץ היה בעיר סאראס ושמו אסטוךאוס . כאשר שמע מפי האבירים את סיפורו של הגביע הקדוש , נבהל וכלא את שלושתם במערת קבורה . במשך שנה שלמה שהו שלושת האבירים במערה והחיו את נפשם מן הגביע . בסוף השנה חלה המלך . לפני מותו התחרט על מעשיו , קרא אליו את האבירים וביקש את סליחתם . כשמת העריץ , בחרו אנשי העיר בגלהד למלוך עליהם . לאחר שהוכתר למלך סאראס , הגיע גלהד אל הארמון . הוא בנה תיבה מזהב , מעוטרת אבנים יקרות , והכניס אליה את הגביע . שנה מלך גלהד בסאראס , אך בכתר הארצי לא מצא ממש . עיניו היו נשואות אל הכתר השמימי . ואכן , בתום אותה שנה נגלה אליו יוסף בשנית . גלהר רעד בכל גופו כאשר ראה בעיני בשרו את המראות הרוחניים . " אלי הטוב , " אמר , "אני מעדיף אלף מונים למות מאשר לחיות בעולם העלוב הזה . " יוסף ליטף את פני האביר הצעיר , שהיה למלך האחרון של הגביע ואמר : "טהור ובתול אתה . " סיעת מלאכים ירדה משמים ונשאה את גלהד . יד נעלמה נטלה את הגביע הקדוש ואת החנית המדממת אל השמים . שני האבירים ראו את המחזה של עליית גלהד השמימה , ומאז לא היה בבריטניה איש שראה את הגביע הקדוש . פרסיוול מת זמן קצר אחר כך ובורס...
אל הספר