האביב עמד בפתח וגוויניבר החליטה לצאת אל השדות כדי לקבל את פניו . בפמליה שהתלוותה אליה היו עשרה אבירים ועשר גבירות . כולם היו לבושים בגדי משי ירוקים , וגם הסוסים קושטו בירוק . משעות הבוקר רכבו להנאתם ובילו בנעימים . מליאגונט היה בנו של המלך בגךמגוס . שנים היה מאוהב במלכה , אך מעולם לא העז להתקרב אליה . בימים ההם היה הנוהג כי המלכה רוכבת תמיד בליווי חבורת אבירים עוטי שריון , שנקראו "אבירי המלכה . " בפעם הזאת לא הקפידה המלכה , ומלוויה היו מכוסים רק עשבים ירוקים ופרחים רעננים וריחניים שקטפו בשדה . היתה זו הזדמנות פז עבור מליאגונט . הוא הכין מארב לפמליה והתנפל עליה עם עשרים אבירים חמושים ומאה קשתים שחיפו עליהם מאחור . המלכה ראתה את אביריה הנוקשים מוכים עד זוב דם וריחמה עליהם . "סר מליאגונט , " קראה בקול , "הנח לאבירים האצילים ואני אלך איתר . " בעזות מצח כבל אליו את המלכה והובילה אל מבצרו , לא הרחק מקמלוט . על משרתיו ציווה לשמור על כל הפמליה , כדי שאיש לא יימלט ודבר החטיפה לא יגיע אל לנסלוט . המלכה לא איבדה את עשתונותיה . בעורמתה מצאה נער קטן שהסכים להתגנב אל מחוץ למבצר . היא נתנה בידו טבעת ...
אל הספר