בימי המלך אותר פנךךגון , חי בטינטגל אשר בקוךנוול דוכס גדול . אשת הדוכס , איגךיין , היתה חיננית ויפה , שמעה יצא למרחוק והגיע גם אל ארמון המלך . המלך אותר זימן אליו את הדוכס בתואנה כי עליהם לחתום על ברית אחווה וערך משתה גדול לכבוד האירוע . הברית נחתמה בטקס חגיגי , אך המשתה הסתיים בתקרית נוראה . המלך התאהב באיגךיין וחיזר אחריה בלהט בפומבי . הגבירה הטהורה הודיעה לבעלה על הבושה שנגרמה לה ודרשה כי יעזבו מייד . שליחים יצאו דחופים להזהיר את הדוכס מפני זעמו של המלך , אך שבו ריקם . הדוכס מיהר לנצור את איגריין במבצר טינטגל תחת משמר כבר . המלך , שנפל למשכב מרוב אהבתו לאיגריין , פקד על הצבא לצאת למתקפה על קורנוול . מךלין , יועצו הנאמן של המלך , רב אומן בכשפים ובנבואות , אמר לו : "יודע אני את כל צפונות ליבך . אם תישבע בדיברת מלך שנמשח כחוק למלא את מבוקשי , עוד הלילה תשכב לצידה של איגריין . " המלך נשבע לעשות כל מה שיצטווה , ומרלין המשיך : "הערב אהפוך את מראך ואעניק לך את דמותו של הדוכס . איש לא יוכל להבחין בדמותך האמיתית , גם לא הגבירה איגריין . כשתבוא אליה , כפי שגבר בא אל אישתו , היא תתעבר . אך היל...
אל הספר