לאחר שהושלמה המלאכה בגאליה חזר ארתור לבריטניה . במועד הוויטסאן ערך המלך חגיגות ניצחון בקארליאון . העיר , שנבנתה על גרות נהר אוסק , היתה עטורה ארמונות מלכותיים , וגמלוני הזהב שלה התחרו באלה של רומא . אל החגיגה המהודרת הגיעו ראשי כל הממלכות שהיו תחת שלטון בריטניה . בטקס דתי , שנערך בכנסייה ובנוכחות קהל רב , הניח הבישוף דובריקיוס את כתר המלוכה על ראשו של ארתור . לאחר הטקס התקיימו משחקים . האבירים התחרו על סוסיהם והנשים הביטו ממרום חומות העיר ועודדו אותם בתשואותיהן . עושרה של בריטניה ומידת העידון שהשיגה הוצגו לראווה לעיני כל . כאשר הגיעה החגיגה לשיאה , נכנסו אל העיר שנים עשר זרים בלתי קרואים . בימינם החזיקו ענף של זית לאות היותם שליחים . הם בירכו את ארתור ומסרו לו איגרת מטעם לוסיוס איבריוס , שהיה אז הקיסר במערב האימפריה של רומא . במכתב נמסר כי הסנאט של רומא נדהם לנוכח ההתנהגות הרודנית של ארתור והנזק שהוא גורם לרומא . בעוד כל העולם נכנע לסנאט , שכח מלך בריטניה בחוצפתו את חובותיו ואינו משלם את מיסיו לקיסר . על כן הוא נתבע לבוא אל רומא עד אמצע אוגוסט , לעמוד למשפט ולשאת בעונש שהוא ראוי לו . א...
אל הספר