בעיתות השלום הרחיב המלך ארתור את פמלייתו ואף הזמין אל חצרו נכבדים מממלכות רחוקות . כללי ההתנהגות בחצר הלכו והתעדנו , והאצילות האבירית שהושלטה בה היתה לשם דבר . אצילים מן היבשת החלו מחקים את אביריו של ארתור ונוהגים על פיהם בלבוש ובדרכי ההתחמשות . תהילתו כמלך נדיב ואמיץ גדלה לממדים כבירים והתפשטה למרחוק . יחד עם זאת , גדולתו עוררה אימה רבה . שליטים ברחבי אירופה החלו מבצרים את עריהם ומחזקים את מגדליהן מפחד שיותקפו . ואכן , ארתור נמלא מאוויים חדשים . קסם לו הרעיון לכבוש את אירופה כולה ולהפוך את בריטניה לאימפריה . שוב צייד את הצי שלו והפליג אל נורווגיה . ההתנגדות הנורווגית חוסלה מייד ויחד איתה נכבשה גם דנמרק . את שתיהן העניק ארתור ללוט מלך לותיאן , שהיה נשוי לאחותו . משם הפליג אל חופי אךמוריקןה וערך את חילותיו למערכה הגדולה על גאליה . באותם ימים היתה גאליה פרובינציה רומית , והטךיבוץ פרולו שלט בה מטעמו של הקיסר ליאו . הלוחמים הבריטונים פשטו על הארץ והחלו מחריבים אותה , ופרולו ניהל נגדם קרבות נועזים . כאשר נחלש הטריבון לבסוף , הוא התבצר בפריז וארתור הטיל עליה מצור . באין מוצא אחר , הזמין פרול...
אל הספר