לאחר הכתרתו קיים המלך משתה מפואר בארמון אשר בלונדון . בין הקרואים היו גוךלויס , דוכס קוךנוול ואשתו איגךנה , היפה בנשות כל הממלכה . יש אומרים כי יופיה קרן ביתר עוצמה מאשר השמש . כאשר ראה אותה המלך נתקף מייד תשוקה . מרגע שנחו עליה עיניו , שוב לא התעניין במתרחש סביבו והקדיש לה את כל תשומת ליבו . גוךלויס הבחין במעשי המלך ובשקט עזב את הארמון עם אישתו . אותר נפגע וציווה להחזיר מיד את גוךלויס . משסירב , נשבע אותר להחריב את קורנוול כנקמה על עלבונו של גורלויס . אותר הגיע אל קורנוול בראש צבאו ומעשי הביזה וההרס החלו . ערים ומבצרים נשרפו . גורלויס , שצבאו היה קטן יותר , החליט לא לתקוף עד שתגיע אליו עזרה מאירלנד . את אשתו נצר בטינטגל , מבצר מוקף ים ומוגן היטב . בעצמו התבצר בטךביל , ותוך זמן קצר צר עליו אותר עם צבאו . כל עת המצור היה המלך כאיש חולה . בכל פעם שעלו בזכרונו פניה היפים של הדוכסית , להבות זוחלות איימו לשרוף את ליבו . כאשר גילה את ליבו לידידו , אמר לו הידיד כי המבצר שבו נמצאת איגרנה T : v גבוה והים סובב אותו מכל צר . רק י גישה אחת צרה יש בדרך הסלעים . כל צבא בריטניה לא יכול לו , רק מרלין ...
אל הספר