בסמוך לארמונו הראשי של פואיל היה תל , גוךסד אךבךת ' שמו . יום אחד , לאחר שסעד את ליבו בחברת אביריו , יצא פואיל לפוש והחל הולך אל אותו תל . אחר האנשים הזהיר אותו ואמר : "אדוני , תל מכושף הוא זה , כל מי שיושב עליו אינו שב ממנו מבלי שייפול קורבן לכוח נעלם , או ייפגע בגופו ממכות . " השיב לו פואיל : " ממכות איני פוחד ואילו קסמים תמיד משכו את ליבי . על כן אלך ואשב לי על פיסגת התל . " בעודו יושב על התל , ראה פואיל גבירה רוכבת על סוס לבן ואריג זהב נוצץ סביב כתפיה . היא רכבה בשביל שלמרגלות התל ופניה לכיוון התל . נראה היה כי סוסה נע בהילוך איטי ובקצב אחיד . " אנשי , " קרא פואיל " , היש מי מביניכם המכיר את הגבירה הרוכבת שם "? איש לא ענה . " ילך אחד מכם לפוגשה , כדי שנדע מי היא . " אחד מהם קם וירד אל השביל . מייד עם הגיעו חלפה הגבירה על פניו והמשיכה בדרכה , מתרחקת מן התל . הלך האיש בעקבותיה וזירז את קצב הליכתו כדי להדביק את צעדי הסוס . אך ככל שהגביר את מהירותו , כך התרחקו ממנו הסוס והגבירה . כאשר ראה כי אין תועלת בריצתו , חזר אל פואיל ואמר לו : "אדוני , איש לא יצליח להשיג את הגבירה הזאת בהליכה רגל...
אל הספר