גלגמש , מלכה של העיר ארך אשר בארץ שומר , היה מפורסם ביופיו הרב ובגבורתו . מיבנה גופו היה עצום - אורך שוקיו שלוש אמות וירכיו שש אמות . שערו היה ארוך ועבות כשעורה , זקנו מגודל , וכל דמותו אמרה הוד והדר . כיוון שהיה בנם של המלך לוגלבנךה ושל האלה הפרה נינסון , שליש ממנו היה אדם ושני שליש - אל . איש לא השתווה אליו אפוא בכוחו . אולם גלגמש ניחן במזג סוער ובלב חסר מנוח , ותושבי ארך סבלו מכוחו העצום . הוא נהג לאלץ את בחורי העיר להיאבק עמו להנאתו , ולקח לעצמו בתולות בליל כלולותיהן , כדי לבלות עימן את הלילה . תושבי ארך האומללים התפללו אל האלים וביקשו שיקלו את סבלם . שמע אנו אל השמים את תחינותיהם , קרא לארורו אלת הלידה ואמר לה : " את ילדת את האדם . כעת יילדי אדם בצלמו של גלגמש , אשר ידמה לו בכוחו ובסערת ליבו . יתחרו השניים זה בזה ושלווה תבוא על תושבי ארך " ! רחצה אתרו את ידיה וניגשה למלאכה : היא אספה חופן טיט , השליכה אותו אל עבר שדה פתוח , לא נושב , והוא נפל שם כמו כוכב מן השמים . כך נוצר אנכית . אנכידו היה לפרא רב כוח . בשיער ארוך ועבות כשעורה לראשו , ובפרווה בלבד לגופו , התהלך בשדה . הוא אכל עש...
אל הספר