עלילות לוגלבנדה

לוגלבנךה התהלך בהרי סבום הרחוקים לבדו - בלי אם אשר תשיא לו עצה , בלי אב לשוחח עימו , בלי חבר או מכר שיעזור לו לתכנן את צעדיו . לבדו , אם כן , הגה תוכנית אשר תחלץ אותו , וכך אמר בליבו : " בלב הרי סבום יושב כידוע 'אנזו' - יצור בעל גוף של נשר וראש אריה . עלי להגיע אל מקום מושבו ולחלוק לו כבוד . אחבק את אישתו בברכה ואושיב אותה ואת גוזליו למשתה . אזמין למשתה את נינכסי , אלת השיכר , עם חבית השיכר שלה , העשויה כסף וזהב צרוף ומעוטרת אבני ספיר , כי במקום שבו נינכסי יושבת , שם השמחה , ובאשר תבוא עם החבית הקטנה הקשורה למותניה - שם הצהלה ! היא תיתן טעם משובח ליין שאגיש לאנזו , ולאחר שישתה הנשר ורוחו תהיה טובה עליו , אשאל אותו לאן הלך צבא ארך . אולי ייאות לעזור לי לעלות על עקבותיהם של אחי . " שם לוגלבנדה פעמיו לעבר הר אבני האודם שבהרי סבום . על פסגת ההר ניצב עץ עצום , שעלוותו סוככת על ההר כולו כענן כבד . צל העץ עוטף את מרומי ההר כגלימה , ושורשיו נחים כנחשים במי נהר 'שבעת היובלים T ' הזורם למרגלות ההר . ההר עצמו שומם : ברושים לא צומחים עליו , נחש לא מחליק על אדמתו ועקרב לא מתרוצץ על מדרונותיו . רק ש...  אל הספר