בימים שבהם נהרות הפרת והחידקל אך נבראו ומים טרם זרמו בהם , כאשר עננים עדיין לא שטו בשמים , כאשר עדיין לא נבנו מקדשים מלבד זה של אנליל מלך האלים , ישבו האלים לפני אנליל מלכם כדי שיקבע את גורלם ואמרו לו : " שים לב לדבר מה טוב : בהר חיחי ישנו עץ , אשר בחיקו נולד יצור דמוי נשר ובעל ראש אריה , ושמו אנזו . מקור לו כמו מסור , ומקול זעקתו רועד ההר . קח אותו אליך וישרתך " ! אאה אל החוכמה הוסיף ואמר : " יצור זה , אנזו , נברא מן הארץ ומן המים . אל תיתן לו להתעופף ולחמוק ; יעמוד וישרת נא לפניך . ישמש נא כשומר למקדשך , ויחסום את שערו " ! קיבל אנליל את עצת אאה וקרא להביא את אנזו . עתה ישב אנזו עם האלים כולם , וכשקבע אנליל את גורלם של האלים , קבע גם את גורלו של אנזו להיות שומר פתח המקדש . בכל בוקר נהג אנליל להתרחץ במים טהורים , כשאנזו עומד לפניו ושומר על המקדש . אז היה אנזו מביט על סמלי מלכות האלים , על כתר המלכות ועל הלבוש האלוהי שפשט אנליל . הוא נהג להתבונן גם בלוח הגורלות שהניח אנליל מידיו בבואו להתרחץ . בהביטו בכל אלה עלתה בליבו מזימה : " אקח נא אני את לוח גורלות האלים לעצמי וארכז בידי את תפקידי ...
אל הספר