יום קיץ ערפילי אחד יצאו פין ואושין ושרידי הפיאנה לצוד בחופי לוך לין . לפתע באה לקראתם מן המערב אשה צעירה רכובה על סוס לבן . לראשה היה כתר מלכות , ומכתפיה גלשה גלימת משי שחורה , עטורה כוכבים של זהב אדום . עיניה היו כחולות , בהירות כטל על דשא ירוק , ועל כל תלתל בראשה תלויה היתה טבעת זהב . התקרבה האשה אל החבורה ופנתה אל פין : "במסעי הארוך ביקשתי אותך למצוא , פין מק קואל . " "מהי ארצך ומהו מוצאך ומה תבקשי ממני , " שאל פין . "שמי הוא ניאב בעלת שער הזהב , " ענתה לו במתיקות , "ובתו של מלך ארץ הנעורים אני . אהבתי לבנך אושין היא שהניעה אותי לבוא מעבר לים אל ארצך . " "ואיך קרה הדבר , שמכל גדודי הנסיכים העליונים מתחת לשמש , בחרת בבני לתת לו את אהבתך , " שאל פין . "יודעת אני הכל על גבורתו ועל חינו הנדירים , " אמרה , ובמנגינת קולה ניכר כי מעולם לא ביקשה ומבוקשה לא ניתן לה . אז פנתה האשה לאושין ואמרה : "האם תלך איתי אל ארץ אבי " ? "את זאת אעשה גם אם עד סוף העולם תוליכי אותי , " ענה אושין
אל הספר