מחלתו המתישה של קוהולין וקינאתה היחידה של אימר

בכל שנה נהגו אנשי אלסטר להתכנס במישור מוךטבנה כדי לחגוג את הסאמיין . שבעת ימי החג עברו עליהם במשחקים ובמשתאות . משוררים דיקלמו את שיריהם , מתעמלים הציגו תרגילי ראווה , והלוחמים התפארו בנצחונותיהם והראו את לשונות היריבים שהרגו בקרב כאות לכוחם וגבורתם . יש אומרים , שאחדים מהם לא הסתפקו בלשונות אויביהם , והוסיפו להן לשונות בקר . באותה שנה , בעת שהנוכחים היו עסוקים בשעשועים , נחתה להקת ציפורים ליד האגם . הציפורים היו כה יפות , עד כי עוררו התרגשות רבה בקרב הנשים . כל אשה ביקשה זוג ציפורים , אחת לכל כתף . קוהולין חביב הנשים לא עמד בתחינותיהן . "רתום את הסוסים , לויך , " פקד על רכבו ויצא לציד . מתוך המרכבה היכה בציפורים מכה מהממת , והאגם כוסה מיד כנפיים וטפרים . לכל אחת מהנשים חילק אז זוג ציפורים , ורק לאשתו לא נותרה אף ציפור . כאשר ביקש לנחמה , אמרה היא : "תסתפקנה הן בציפורים , כי לי חלקת מאהבתך . " אבל הוא הבטיח לצוד בשבילה את שתי הציפורים היפות באירלנד . לא עבר זמן רב ושתי ציפורים עופפו מעל האגם . יפות היו ומחוברות זו לזו בשרשרת של זהב אדום . הן שוררו שיר קטן , ושינה נפלה על כל הנוכחים . ק...  אל הספר
מפה : מיפוי והוצאה לאור