כאשר הגיע השור החום , דון קולי , אל קרואכאן , פלט שלוש געיות עצומות . פינבנאך , השור בעל הקרניים הלבנות , שמע את הגעיות של יריבו ובא מיד להילחם בו . כל מי שחזר מהקרב , בא לחזות במלחמת השוורים . כל היום נאבקו השניים , וכאשר ירד הערב , יצאו משם במירדף וסבבו באותו לילה באירלנד כולה . עם בוקר נראה דון קולי עובר בקרואכאן ושרידי גופו של פינבנאך תלויים על קרניו . איש לא עצר בעדו . הוא דהר חזרה לאלסטר תוך שהוא מפזר את שרידי יריבו בדרך . כאשר הגיע לגבול קולי , נשבר ליבו בקירבו והוא מת . שנה שלמה עסק בהכנות . הוא הקים במבצרו דון רורי היכל אשר נבנה על פי דגם ארמון הענף האדום אשר באימיין מאנה . ההיכל החדש עלה ביופיו על ארמונו של קונור בעמודיו המפוארים , בפיתוחי החזיתות שלו ובגילופי משקופיו . באולם המרכזי בנה בריקרו ספסלי אבן , שעליהם יתרווחו אורחיו האצילים . מקום מושבו של המלך נקבע גבוה מעל הספסלים האחרים , ואפריונו שובץ באבני חן שקרנו באור יקרות והפכו את הלילה ליום . לעצמו בנה בריקרו , מחוץ לאולם , מרפסת מחופה קירות זכוכית , שנישאה מעל מושבי המלך והגיבורים האחרים . מן המרפסת , שקושטה אף היא בוויל...
אל הספר