אלאיל ומייב כינסו את הצבא הגדול של קונכט . הם שלחו שליחים אל לינסטר ומונסטר , אל אחיו המלכים של אלאיל , וכל אחד מהם גייס גדוד של שלושת אלפים חיילים . הם זימנו גם את גולי אלסטר בארצם , שהונהגו בידי קוךמאק בן קונור מלך אלסטר ופךגוס מק רויך . שמונה עשר גדודים מנה צבאם של אלאיל ומייב , וכל ארבעת חבלי אירלנד היו מיוצגים בו . כל גדוד מנה שלושת אלפים לוחמים , וכולם התקבצו ובאו אל המישור בקרואכאן . לבסוף נתנו הדרואידים את האות , והצבא יצא לדרכו . באותה שעה עמדה מייב והביטה בלוחמים ואמרה לרכב שלה : "כל גבר , העוזב היום את אהובתו או את ידידיו , מקלל אותי . כל הצבא הזה נאסף כאן בעטיי . " לרכב לא היה מענה , אך בניסיון לעודד את רוחה אמר : "המתיני עד אשר אסוב עם המרכבה ימינה , עם השמש , כדי למשוך אלינו את הכוחות הטובים ולהבטיח את שובנו בשלום . " עוד המרכבה סובבת על צירה , והנה הופיעה לפניהם אשר , קסומה . היתה זו צעירה בגלימה מנוקדת , מהודקת בסיכת זהב . חולצה רקומה באדום לגופה , ולרגליה סנדלים שאבזמי זהב להם . בידה החזיקה מטה , ושני סוסים שחורים נהגו את מרכבתה . מייב שאלה לזהותה , והצעירה ענתה : "שמי...
אל הספר