איבה רבת שנים שררה בין אוקאל אוקנה , מלך השי בקונכט , לבין בוב , מלך השי במונסטר . ארמונו של בוב היה בשי אר פמן , ואילו זה של אוקאל היה בקתאכאן . לכל אחד מהמלכים היה רועה חזירים , האחד שמו פריוך "מסומר השיער" והאחר שמו רוכט "הנוהר . " שני הרועים היו מיומנים באומנויות הכישוף ויכלו להשתנות כרצונם , ממש כמו מונגאן מק פיאקנה "משנה הצורות . " למרות העוינות בין המלכים , פרחה ידידות בין שני הרועים . מנהג עשו הרועים , ובכל שנה , כאשר נתנו עצי האשור והאלון פירות , היה אחד הרועים , זה שבשטחו היה מצבור הבלוטים גדול יותר , מזמין את רעהו להאכיל את חזיריו בחלקתו . אבל עם חלוף הזמן חלחלה היריבות בין שני העמים גם אל שני הרועים . האנשים דיברו בזכות רועה החזירים , כל אחד של ארצו הוא . אלה אמרו "לרועה שלנו כוחות חזקים יותר , " ואלה אמרו , "לא , כי לשלנו . " לבסוף החליטו הרועים לבדוק בעצמם כוחו של מי מהם גדול יותר . בשנה שבה התפשטו שני העדרים במונסטר , פנה פריוך אל רוכט ואמר : "ביכולתי להטיל מין לחש על חזיריך , שיגרום להם לאכול ולאכול בלי שיעלו במשקלם , ואילו חזירי שלי יעלו במשקל . " וכך אכן היה . רוכט ח...
אל הספר