חמש שנים שהה שטאנטה במורטבנה . בשנתו השישית שמע הילד על חיל הנערים שטיפח קונור בארמונו אשר באימיין מאכה . היתה זו קבוצה של מאה וחמישים בני אצילים , וקונור בילה שליש מזמנו בהשגחה עליהם ועל אימוניהם . מששמע הילד על חיל הנערים , פנה אל אמו והתחנן לפניה שתאפשר לו להצטרף אליו . " צעיר אתה עדיין ואינך יכול ללכת ללא ליווי של אחד מגיבורי אלסטר , " אמרה לו אמו . "לא אוכל להמתין , " אמר הילד . "הראי לי את הדרך לאימייך . " מסוכנת היא הדרך , " אמרה האם . "רכס סליב פואד חוסם אותה . " אבל שטאנטה היה נחרץ בדעתו ולא הניח לאמו עד שהתרצתה והראתה לו את הדרך לאימיין מאכה . או אז יצא לדרך והוא מצויד במגן צעצוע ובחץ צעצוע ובמקלות משחק ההךלי . היה הולך ומשליך את החץ לפניו ורץ ותופםו עוד בטרם נגע זנבו באדמה . כך הגיע אל הארמון באימיין מאכה ושם ראה את חיל הנערים . מיד הצטרף אליהם , בלי לדעת שאין איש רשאי להתקרב אליהם בלי לבקש תחילה את הגנתם . הנערים קראו לו שלא יתגרה בהם , אבל הוא לא זז ממקומו . מאה וחמישים חיצים נורו לעברו והוא הדף את כולם במגן הצעצוע שלו . הם השליכו לעברו את מקלות משחק ההרלי שלהם והוא חמק מכ...
אל הספר