לוך מארגן את צבאו

במארה החלו ההכנות לקרב הגדול . שוב כונסו הקוסמים ובעלי המלאכה , וכל אחד מהם הצהיר מה תהיה תרומתו . לוך קרא לגויבניו ולקךךנה וללוכטה , הלא הם שלושת בעלי המלאכה הידועים בכינוי "טרי דה דנה , " וביקש לשמוע כיצד הם נערכים לקרב . ענה גויבניו החרש : "קל מאוד לומר . גם אם אנשי אירלנד יאסרו מלחמה במשך שבע שנים , אספק אני כלי נשק חדש במקום כל חנית שתתפרק וחרב שתישבר . אף חוד חנית אחד שאייצר לא יחטיא את מטרתו , ועור שייפגע ממנו לא יטעם עוד את טעם החיים . " " ואתה , הו דיאן קכט , " פנה לוך לרופא , "אילו כוחות תוכל להפעיל " ? ודיאן קכט ענה : "לא קשה לומר . כל אדם שייפצע בקרב , וראשו לא נכרת מעליו ותוכן מוחו לא נשפך ועמוד שידרתו לא נקטע , ארפא אותו אני , ועם שחר הוא יהיה מלא עזוז ורוח קרב . " " ואתה , הו קייךבךה " ? " לא קשה לענות , " אמר המשורר . "הנשק שלי אינו נראה , אך יעיל הוא באותה מידה . אני אתקוף את רוחם . בבוקרו של יום אחבר שיר על הפומורים , אשר מילותיו ימלאו אותם בושה ויגרמו להם לאבד את אומץ ליבם . "  אל הספר
מפה : מיפוי והוצאה לאור