שלטונו של ברס

כאשר בחרו הטואטה דה דנאן בבדם למלך , הבטיח ברס כי יוותר על כס המלוכה אם לא יימצא ראוי לו , ואף הפקיד שבעה בני ערובה בידי אלופיה של אירלנד . אמו העניקה לו אדמות והוא בנה עליהן את מבצרו , הקרוי דון ברס . לא עבר זמן רב ונגוזה תקוותם של הטואטה דה דנאן , כי המלכת ברס תביא לכינון ברית עם הפומורים . מלכי הפומורים המשיכו לגבות מיסים כבדים מבני אירלנד , והיו שאמרו כי "אף העשן שעלה מגגות הבתים היה משועבד למיסים . " גם ברס הטיל מיסים כבדים , ובנוסף לכך הפך את אלופי אירלנד למשרתיו : אוגמה נאלץ לשאת ערימות של עצי הסקה מאיי קלו ביי , והךגדה בנה את מבצר דון ברס וחפר מסביבו תעלות . ככל שגדלו קמצנותו ותאוות הבצע של ברס , כך היה מבצרו למקום קר ועצוב יותר ויותר . ראשי הטואטה דה דנאן , שהורגלו לחגיגות ולארוחות המפוארות של טארה , הביעו התמרמרות רבה . בבקרם בטירתו של ברס לא שומנו עוד סכיניהם במזון מעודן , ונשימתם לא העלתה עוד ריח שיכר . יתרה מכך , עיניהם לא חזו עוד כמשוררים ואוזניהם לא היו כרויות עוד למספרי הסיפורים ולנגני הנבל והחליל . הלהטוטנים והליצנים לא הוסיפו לשעשע אותם , הם לא קיימו תחרויות אתלטיקה ,...  אל הספר
מפה : מיפוי והוצאה לאור