פרק עשרים ואחד משמעותו של המפנה

כל המאורעות והתמורות שתיארנו בפרק הקורם ניתנים עדיין להתפרש כהתגוונויות במסגרת החברה המסורתית , אולם מעתה נגיע לתיאורם של מאורעות ותהליכים שאין שם זה הולמם . שתי התנועות שעלו במחצית השנייה של המאה הי"ח < החסידות במזרח אירופה וההשכלה במערב , נתפסו מאז כמפנה מכריע בתולדות החברה היהודית . אין שתי תנועות אלו בחינת התגוונות של החברה המסורתית , כי אמ חילוף או שינוי המסגרת עצמה . עלינו על כן לשאול תחילה לטיבה של ההבחנה בין התגוונות לבין שינוי המסגרת , שכן הבחנה זו בלבד היא המשווה משמעות לעצם מושג המפנה . עלינו אף להרחיב כאן את מבטנו מעבר לתקופה שעל פיה העלינו את דמותה של החברה המסורתית . שהרי , אין היהדות האשכנזית של המאות הט"ז—הי"ח אלא אחת הואריאציות של החברה היהודית המסורתית . צביונה היאידיאלי' של זו נתגבש לכל המאוחר בתחילת תקופת הגלות , ומאז נוזגוון בגוונים שונים בארצות הגלות השונות . עיקרי יסודותיה של החברה : קביעת מקומה בעולם הגויים , יחסה לפעילות הכלכלית , לחיי המין , ולשאר תחומי עשיית האדם ) תפקידם הבסיסי של מוסדות כמשפחה , בית מדרש , בית הכנסת והרבנות — כל אלה קבועים ועומדים הם בעיקר...  אל הספר