פרק ה

אומנה זאת השבתי גם לקחה אזני שמץ מהיות זה למונח אצל אשר לו הריב , כי יגש בעל דברים ויאמר : אמת הדבר שהכתובים מראים פנים לסך שנים נוסף , ובפרט לפי הנראה מפירושי האדירים שזכרנו , אבל על כל פנים דין הוא שלא נחוש לזה , כי הן לא יחסרו דברים זולת אלה , שהתאמתו מצד קבלה בחילוף הנמצא עליהם בכתבי הקרש , כגון מצות תספרו חמשים יום וארבעים יכנו וכדומה , אשר זכר אותם השר מקוצי בהקדמתו אל הלאוין . אכן , על דבר אמת וצדק יתיישב הניגש הזה ויסתכל שאין הנידון שלנו דומה לראייתו הנזכרת , כי אלה כולם דברים שהתורה עצמה , אם כיסתה עליהם במקום אחד גילתה אותם במקום אחר , כמו באמרה שבעה שבועות , לפניו כדי רשעתו ואחריו כדי שתים וכדברי פי חכם הרא"ש ז"ל , שלהי מסכת פסחים שכתב וזו לשונו : יש מקשין כיון דקרא קאמר 'תספרו חמשים יום , ' למה אין אנו מונין רק מ " ט ? ונדחקים לפרש הכתוב עד 'ממחרת השבת ' שהוא יום חמשים תספרו , אי נמי חמשים יום קאי אל 'והקרבתם' דבתריה וכוי , " ולי נראה שאין אנו צריכים לרחקים הללו , כיון שכתיב בהדיא 12 'שבעה שבועות תספר לך' אין לספור יותר , וחמשים יום לא קשה מירי , ' שכן דרך המקרא , כשמגיע המ...  אל הספר
מוסד ביאליק