32-1 המצרים , בעלי המנהגים הדתיים המוזרים , סוגדים לבעלי חיים ואינם אוכלים אותם , אבל אין הם נרתעים מאכילת בני אדם ! סיפור המעשה שסיפר אודיסאוס על אוכלי אדם אינו אמין , אבל מאורע מימינו שלנו על אודות המצרים , שיסופר להלן , אמתי דווקא . סיפור זה גרוע מסיפורי הטרגדיה כי הוא אינו מעשהו של אדם אחד אלא של עדה שלמה 92-33 סיפור המעשה : תושבי אומבי עוינים את תושבי טנטיךה בגלל הבדלי פולחן . בני טנטירה מנצלים שעת כושר ומתקיפים את בני אומבי בשעת משתה . אחרי מאבק עקוב מדם נמלטים בני טנטירה . אחד מהם מועד , ובני אומבי מתנפלים עליו , משסעים אותו לגזרים ואוכלים את בשרו 128-93 השוואת מקרה זה למקרים אחרים של קניבליות בשעת מצור 174-129 האדם נבדל מבעלי החיים ביכולתו לבכות מתוך השתתפות בסבל הזולת , וזה החלק הנאצל בישותנו . הרי החברה האנושית מושתתת על אהבת הבריות . אלא שהאדם הולך ומידרדר כל כך עד שהוא גרוע מן החיה : שלא כמוה הוא טורף את בני מינו מי לא ידע , וולוסיוס רעי הביתיני , לאיזה סוג שקוצים עובךים המצךים המכים ברב שגע ? חלק םוגךים לתנין וחלקם למגלן שהפתן הוא מזו נו ; לחלקם חי fa 'הק 1 ף הנוגה 1 וולו...
אל הספר