במרי שיח: לחשבון הדור, מאי 1939

דורנו נתבע לעשות את חשבונו ולקבוע לעצמו התמצאות חדשה נוכח ההכרעות הגורליות . לפני דורות לא הורגש שפל מצבם המיוחד של היהודים באופן כה צורב , כמצב איום יוצא מן הכלל . כל החברה האירופית היתה מעמדית , לא רק עקב ההבדלים ברכוש , אלא בעיקר מבחינה משפטית . מעמד אחד רכב על משנהו . האצילים בזו לעירונים , ואלה התרחקו מן האיכרים . לכל מעמד - קורפורציה , משטר חוקי משלו וסדרי חיים נבדלים . ובסולם המעמדות היו אף היהודים מעמד , אם גם לא מעמד בלבד . אולם בימינו הרי ניצח חוק האדם וחוק האזרח . מבחינת החוק , על כל פנים - משפט אחד לכול , לעשיר ולעני . נמצא אפוא שמעתה רק היהודים יימצאו מאחורי הגדר של החברה , שהיא כולה בעלת פרצוף אחד . וכאבני ריחיים תחנוק את צווארם וכלענה מרה תחדור לעורקי נשמתם הרגשת החרפה והעלבון , לא עלבון מקפיץ אגרופים , מדליק את העיניים בברק זעם אציל ומלא קוממיות , כי אם ביזיון המשרה רפיון רוח ומפח נפש והנשקף מתוך עיניים שכבו בלי תקווה למרד . וזהו הטרגי והמדכא ביותר בגורל ישראל , שהוא נעדר כל פתוס והרואיזם ; לסבל אין כמדומה טעם ושחר , והשפלות אינה אלא בזבוז בחשבון הייסורים ההכרחיים להתקד...  אל הספר
מוסד ביאליק