לא צריך להיות ציוני מסור כדי להכיר בדבר שהקמתה של מדינת ישראל היא ההישג החשוב ביותר והקונסטרוקטיבי ביותר של העם היהודי כישות מאוגדת באלפיים השנים האחרונות , ואחד המעשים המרשימים ביותר בהיסטוריה העולמית . מכיוון שמאמר זה אינו נכתב ברוח של שביעות רצון עצמית , יהיה יאה לפתוח בהדגשת ההיבטים יוצאי הדופן - מוכרים ככל שיהיו - של פנורמה עצומה ורבת השראה זו . בתוך זמן קצר , יחסית , הצליחה התנועה הציונית למקד את העניין , הרגשות , התשוקות והרצונות של בני קהילות יהודיות שונות ומגוונות בכל רחבי העולם בדבר שבמשך זמן רב לא היה אלא חזון בלבד . על בסיס התנדבותי לחלוטין היא הצליחה להקים רשת של מוסדות - ממשלה , אספה לאומית , מנגנון מנהלי וצבא - זמן רב קודם שיהודים התיישבו באזור שבו הם עתידים להשיג בסופו של דבר ריבונות מדינית . התנועה זכתה לאהדה אפלטונית , ולעתים אף נלהבת , של דעת הקהל הלא יהודי בארצות רבות , ואז , אגב ניצול מיומן של נסיבות נוחות במצב היסטורי נזיל , היא זכתה בהבטחת עזרה רשמית מן המעצמות הגדולות והכרה בתביעותיה על ידי הגופים הבין לאומיים הרמים ביותר . היא הצליחה לבצע באופן משכנע ביותר את ה...
אל הספר