[גביית־עדויות על מעשי החסידים בשנים תקל"ב, תקל"ד]

העתק מן הכתב ששלח הגאון אב"ד דק' קראקא לבנו הגאון לק' טיקטין , מעשים מכוערים ומקולקלין מן מגיד אחד בעיר , ידוע ומפורסם ( א ) שנתפרסם ברשע , הוא ורב אחד ידוע ומפורסם , ואת שמם לא אשא על שפתי מפני חילול השם . במותב תלתא הוינא ואתא לקדמנא המופלג פב"פ והעיד לפנינו בחרם אליו"ע בזה הלשון : איך האב גיהערט , וויא דער מגיד מקהילותינו האט גיזאגט צו איין חשוב פב"פ : כ"ז אז מען האט ניט אוש גירופין בחרם אז מען זאל ניט זאגין כתר , וועל איך זאגין . אבער איך זאג אייך , האט אנדערש דער רב אייך פאר ברענט אייער שטאט איין מאל , אזוא היט אייך ווייטער און היט אייערה ווייב און קינדר . עטש היישט ( ב ) זאגן נקדש את שמך און ניט כתר , וועטש עטש זייען וויא עש וועט מקודש שמו ווערין . כל הנ"ל הוגבה כדת . יום ה' וא"ו תשרי תקל"ד ( ג ) לפ"ק . שוב אתא לקדמנא התורני מוהר"ר יוסף הממונה על השוח' דמתא והעיד בת"ע בזה"ל : דאש האט זיר גיטראפין , איך בין גיווייזין ( ד ) אין שול , האט דער שוחט גישחטין איין בהמה אן מיר , בין איך גיוואר גיווארין , האב איך אים דברים רעים גירעט . האט ער זיר פאר ענטפערט : די בהמה איז איין מסוכנת גיוו...  אל הספר
מוסד ביאליק