ביטול התקנה הנ"ל [תקס"ט]

ע * ד התקנה המבואר לעיל שכל מי שיקבל בחברה משניות ביום הנ '' ל ויהי' מכת החסידים' הן שילד להתפלל למיען שלהם או שיסע לאיזה רב של החסידים , אזי המעות שנתן לחברה היא כמתנה והחיוב למחוק אותו האיש כמבואר לעיל . וכעת ראה ראינו שהתקנה הנ"ל 1 בעת הזאת אין רוב הציבור יכולים לעמוד בזה 2 ויוכל לבוא לידי בזיונות ויוכל לבוא לידי קטטות ומריבות גדולות ויהי' ח"ו מצווה הבאה בעבירה , 3 לזה עלה במוסכם כלל החברא שיבטלו התקנה הנ"ל מעיקרו וחרם חמור על שום אחד מחברא שלנו להיזדקק בזה וגם החרם על הגבאים שלא יתאספו החברא משניות בנידון התקנה הנ"ל בכדי למחוק איזה אדם בעולם מתוך החברה עבור התקנה הנ"ל . רק בזאת נאמר בפירוש שבאים 4 שיעדר ח"ו איזה מחברה שלנו , אזי החיוב על החסידים שילכו להתפלל לבית המת כל השלושים כמו שארי אנשי החברה שאינם מכת החסידים ואינם רשאים לילד להתפלל למינין שלהם . ובאם שלא ילד להיתפלל לבית המת וילכו למינין החסידים , אזי אין לאותו האיש שום חלק וזכות בחברה שלנו והמעות שנתן אותו האיש לאלופי' החברה הוא במתנה מעכשיו . ולהיות לראי' ולתוקף עוז וחיזוק ביד אלופי החברה הנ"ל באנו אנחנו עהח"ת בפקודת החברה...  אל הספר
מוסד ביאליק