חרם הושענא רבה תקנ"ח , שהוכרז בליווי יפוי הכוח שניתן לוועד החמישה ומינוי ' רודף הנעלם' ירדו כמהלומה על חסידי וילנא' והיחסים בין המתנגדים לחסידים , ' שהיו בלאו הכי חריפים למדי , נתחדדו יותר והמחלוקת ביניהם לבשה צורה חדשה 1 פנייה לערכאות של גויים . עד חרם הושענא רבה היה הריב בין שני המחנות בגדר מחלוקת פנימית שלא הוצאה החוצה . אמנם , נשמעו דברי איום מצד הלוחם הקנאי בחסידות , ר' ישראל לבל' להביא את ראשי החסידים בפני ערכאות של גויים אבל לכלל מעשה לא בא הדבר . ואילו בשלוש השנים שלאחר חרם הושענא רבה תקנ"ח' ביתר דיוק ! מאביב 1798 עד שנת , 1801 נזקקו שני הצדדים לשלטונות הרוסיים ולא נרתעו מכל מיני הלשנות שגרמו מצד אחד להדחת הקהל הווילנאי ובחירת קהל מאנשי הבת בעזרת השלטונות הרוסיים , ומצד שני — למאמריו של רש"ז בפטרבורג . המחלוקת בכללה גרמה לצמצום סמכותה האוטונומית של הקהילה הווילנאית . המלחמה בין החסידים למתנגדים בשנים 98 1800—1797 1801 התנהלה בשני מישורים : ההיאבקות בין שני המחנות בקהל הווילנאי בשנים 98 , 1800—1797 ופרשת מלשינותו של ר' אביגדור , שגרמה למאסרו השני של רש"ז , בשנים —1800 . 18...
אל הספר