כפי שנאמר בהקדמה לביקורת השלישית , כוח השיפוט , בחינת כושר אפריורי לכל דבר , מטיל בהתבוננותו הרפלקטיבית קשרים תכליתיים על נתוניו . משום כך הרפלקסיה מגלה כי מגוון החוקים , המתייחס לריבוי אמפירי אינסופי באפשרותו , מתקשר בזיקה תכליתית עד כדי אחדות שיטתית של הניסיון . דימויים השייכים להכרה , כאותם נתוני רפלקסיה של כוח השיפוט , מתייחסים בהכרח , הן לנושא הן למושא . בהכרה , כל יכולת סובייקטיבית מתגלית אף כגורם אובייקטיבי . שיתוף הנושא והמושא בדימויי ההכרה התגלה בביקורת הראשונה ביחס לחלל מזה ולהרגשה מזה . ההתקשרות התכליתית של ריבוי הדימויים , המגלמים את החוקים האמפיריים , משקפת לפיכך מצד אחד , התאמת ריבוי הטבע לכושרי ההכרה , כלומר לנושא . זה ההיבט המעין סובייקטיבי של תכליתיות דימויי ההכרה . מצד שני , התקשרות הדימויים , כמייצגי המושאים , בינם לבין עצמם , נושאת שמץ של משמעות אובייקטיבית , כלומר התייחסות , אמנם רפלקטיבית , לצד המושא . כוח השיפוט הרפלקטיבי מתוודע לכפל הפנים הטרנסצנדנטלי של התכליתיות אשר בו , כפל פנים אשר מחייב חקירה ביקורתית . האנליזה למושג התכליתיות , ככל אנליזה ביקורתית , חייבה ...
אל הספר