הדיון בשיטת אריסטו נועד לסייע בהבהרת מהות המערכת התכליתית . אפשר כי העקרונות התכליתיים עשויים לסייע עתה אף להמשך הבנייה של הביקורת המדעית . הביקורת המדעית מצויה בשלב זה במצב בעייתי . האני נדרש אמנם כתנאי טרנסצנדנטלי לתוקף ההכרה האובייקטיבית בכלל וההכרה המדעית בפרט אולם , ההכרה המדעית עצמה סיפקה עדות עקיפה , ובלבדית , לנוכחות האני . Phy , VIIl , 9 , 265 bl 31 32 לעיל עמ' . 77 הטרנסצנדנטלי . במצב זה נותרת ההכרה המדעית בחינת היפותיזה בעייתית . היפותיזה שאינה מסוגלת להכריע , באופן מדעי , בזכות תוקפה . הביקורת המדעית חייבת להשתחרר מן התלות ההדדית בין האני הטרנסצנדנטלי לבין התוקף המדעי של ההכרה . הפתרון למצב עשוי להתקבל אם אכן תצלח הביקורת לקבוע את אחד הצדדים בחינת כשהוא לעצמו , כלומר ללא תלות בצד השני . הדדוקציה הוכיחה באופן מדעי כי מבחינה טרנסצנדנטלית שמורה הראשוניות לאני . לפיכך , התוקף המדעי בהכרח אינו ניתן להוכחה אלא על פי תנאי האני . האפשרות להוכחת התוקף המדעי ללא תלות באני הטרנסצנדנטלי , נופלת מאליה . נותרה האפשרות השנייה , כלומר קביעת האני בחינת כשהוא לעצמו , ללא תלות בעדות האובייקטי...
אל הספר