למה בעצם ? הרי כתבתי ארבעה עשר ספרים על השואה , וכמאה מאמרים ונאומים . מה יש לי עוד לחדש ? אני עצמי לא עברתי את הגיהינום הזה . עזבנו את פראג בלילה שבו הגרמנים נכנסו , בין 14 ל 15 במרס , 1939 ואני ערב יום הולדתי ה . 13 אבי היה ציוני ותיק , והכין את עלייתנו לפלשתינה עוד מ , 1934 כאשר ביקר בארץ כדי לבדוק את אפשרויות הקיום שלנו בה . הוא היה יליד , 1895 ולא היה רגיל לעבודה פיזית בכלל ולעבודה חקלאית בפרט . לכן חיפש לנו מקום מגורים בעיר . אולם כיו"ר הוועד הציוני בצ'כוסלובקיה , שתמך בתנועת החלוץ שם , כחבר ב"פועלי ציון" ובמפלגה הסוציאל דמוקרטית המקומית , וכחבר " בריסיה" — הסתדרות הסטודנטים הציונים בפראג לפני מלחמת העולם הראשונה ) למענה גם יצא לדו קרב נגד אנטישמי , בהיותו סטודנט בפראג , ) היה לו ברור שהוא רוצה לעלות ארצה . במלחמת העולם הראשונה אבא שירת כקצין ) אבא שלו הכריח אותו להתנדב לצבא האוסטרו הונגרי עוד לפני שקראו לו לדגל , וללמוד בבית ספר לקצינים ליד פראג . ) הוא נפל בשבי האיטלקי , שוחרר בסיוע הצלב האדום כשהוא חולה מאוד , ושב לאוסטריה . לאחר החלמה ארוכה בבית חולים , חזר לצ'כיה . ב 19...
אל הספר