רן רובין , ידיד שלי אשר שימש בשעתו כמנהל מכירות בחברה לציוד רפואי , הגיע בשעתו לסין על מנת להציג את מוצרי החברה בפני לקוחות פוטנציאליים שכינס לשם כך המפיץ הסיני של החברה . כנס הלקוחות נועד להתקיים במלון מפואר וכשהגיע אליו הישראלי הוא התרשם מהפאר , הלובי היה מק ושט לכבוד האירוע על פי מיטב המסורת הקפדנית הסינית , שולחנות עמוסי תקרובת , סידורי פרחים , מרבית המוזמנים כבר נכחו במקום כשהם לבושים בחליפות ועניבות , דיילות חינניות קיבלו את פני המגיעים ובין כל אלה סבב המפיץ הסיני כשהוא מוודא שהכול נעשה על הצד הטוב ביותר , אך מ ה שצד במיוחד את תשומת ליבו היה שלט גדול מבד אדום שהיה תלוי מתקרת הלובי של בית המלון ועליו היה רשום באותית זהב באנגלית ובסינית " ברוך הבא פרופ' רובין . " הוא נכנס , התקבל בכל הכבוד המצופה , לחץ ידיים ואז , כאשר הוא מוקף בלקוחות שניגשו לברך אותו , ציין בפניהם כי הו א מתנצל אך הוא לא פרופסור ולמעשה , כך הוסיף בחיוך , אפילו אין לו תואר דוקטור , הוא רק בעל תואר . MA לרגע השתררה שתיקה של מבוכה בקרב הנאספים ואז כאיש אחד הם פרצו בצחוק רם . כפי שהוא הגדיר לי זאת מאוחר יותר הוא הבין...
אל הספר