בסוף שנות ה- 90 קיימה אחת מיצרניות הציוד הבטחוני הישראליות קשרים עם סין . מכירת ציוד בטחוני היא תמיד חשאית מטיבעה , אך בתקופה המצויינת כאן היו הקשרים עם סין נסתרים ורגישים במיוחד והצורך בחשאיות היה גדול עוד יותר מהרגיל . בתוך האו ירה הזאת יצאו ובאו בסין משלחות של אותה חברה כאשר הן מנהלות משאים ומתנים ומוכרות ציוד בכמויות יפות . הכמויות היו יפות אך התקבולים היו יפים פחות . בבדיקה שנערכה באותה חברה התברר כי בעסקאות הנעשות בסין מוציאים צוותי המשא ומתן שלה תוצאות בלתי מוצלחות פעם אחר פע ם . על המדוכה הושב אחד הבכירים בחברה , אדם בעל נסיון רב בתחום זה , הוא בדק את החוזים שנחתמו לאורך השנים , תישאל את הצוותים שפעלו מול סין ולבסוף נראה היה לו שהבין את מהות הבעיה . על פי התחקירים שלו בכל תהליכי המשא ומתן היו הישראלים מסכמים מראש על הזמן המוקצב לדי ונים ומגיעים לסין עם כרטיס טיסה לתאריך בו מתוכנן התהליך להסתיים . המשלחת הייתה מציגה בפני המארחים את לוח הזמנים שלה , מביעה את רצונה לסיים את המו"מ במועד ומקבלת מהם הבטחה חגיגית של רצון טוב לסייע להם בכך . לאורך הזמן המוקצב היו הדברים מתנהלים בעצלתיי...
אל הספר