על פני מפת התפלגות דרכי הכלכלה העולם , שבה בקצה אחד נמצאת כלכלת שוק פתוחה לחלוטין , המאפשרת לכל אדם ליזום פעילות עסקית ומן העבר השני כלכלה קומוניסטית שבה היוזמה הפרטית אסורה לחלוטין , על מפה זו נמצאת סין במקום ייחודי משלה אי שם באמצע ויש שיאמרו אף כי היא מחוץ למפה עצמה . בסין יכול כעיקרון כל אדם לפתוח עסק , להקים מפעל , חנות מכולת או שירות שליחים , המדינה לא אוסרת זאת עליו , ככל שיתאמץ ויצליח יותר כך גם ישגשג יותר מבחינה כלכלית ואין מבחינת הממשל קושי בכך שיבנה לעצמו בית מפואר וירכוש מכוניות פאר ואף מטוס פרטי , אם יחשוק בכך ויוכל להרשות זאת לעצמו . קוראים לדרך הזאת ' מודל בייג'ינג , ' היא גם ידועה כ"המודל הסיני" או State , capitalism זאת הדרך בה מנהל הממשל הסיני את כלכלת המדינה . המדינה כאמור לא אוסרת על היזם את הפעילות , היא גם משאירה בידיו את קבלת ההחלטות העסקיות הרגילות בניהול העסק שלו , אך היא שולטת במגוון גופים ושירותים שאיש העסקים צפוי להזדק ק להם והיא עושה בהם שימוש על מנת לכוון אותו ליעדים ולדרכים שמעניינים אותה . היזם הסיני צפוי להזדקק לצרכי העסק שלו לשירותי אשראי בנקאי , אישור...
אל הספר