נא ] ההקבלה שבין הספרות העברית החדשה ובין ספרות האגדה חשיבותה בהכרת 'הגזע המיתי' של עצמנו ושל תרבותנו וביכולת לשוב ולשתול אותו בקרקע חדשה - במצב היסטורי נתון . לא מקרה הוא ששלושה מגדולי היוצרים בספרות העברית החדשה - ביאליק , ברדיצ'בסקי ועגנון - שקדו , במקביל ליצירתם המקורית , על עריכת אנתולוגיות של אגדת ישראל : 'ספר האגדה' לביאליק ורבניצקי , ' ממקור ישראל' לברדיצ'בסקי , ו'ימים נוראים' לעגנון . כל . 1 רו '' נ ביאליק וי"דו רבניצקי , ספר האגדה , אודסה תרס"וו תר"ע ( כל הציטוטים בחיבור זה על פי מהדורת דביר , תל אביב תשי"ג . ( מן הראוי להעיר , כי בשנים תרס"ג-תרס"ז פירםם ביאליק , יחד עם רבניצקי , את ' ספורי המקרא / 'דברי נביאים / 'דברי כתובים , ' וכן את 'דברי תורה עם דברי חכמים . ' . 2 מ"י בךגריון ( ברדיצ'בסקי , ( מאוצר האגדה , אחיספר , ברלין תרע"ד ( מהדורה מורחבת הופיעה בשם צפונות ואגדות , עם עובד , תל אביב תשט"ז M . J . Bin Gorion , Die Sagen derJuden , 5 vols . j Frankfurt ;( am Mein , 1913-1927 ; M . J . Bin Gorion , Der Born Judas , 6 . vols ., Leipzig 1916-1923 ממקור ישראל ( ערך עמנואל ...
אל הספר