6 מבחינת העניין העיקרי המעסיק אותנו במחקר זה , היינו הסברת חיבורם של הספרים הקאנוניים באיסוף של מה ששרד , ספר יונה אינו מעורר שום בעיה . כולו , כמות שהוא , כיצירה של הגות דתית בלבוש תמים לכאורה , נמצא למאספים והוכלל בתרי עשר , ובכך נעשה קאנוני . אחדותו אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת , אף על פי שאי אפשר כנראה שבהמשך הזמן לא יעלו נפתולי התחכמויות . ואמנם נמצאו טוענים למציאות הוספות או עיבוד , ואפילו כמה עיבודים , בספר יונה ואף נעשה ניסיון לחלק את הספר לארבעה מקורות ולטעון שלצדם יש גם תחיבות . אבל נסיונות אלה היו קצרי ימים ועברו ובטלו בלא להשאיר רושם . ספר יונה גם מאוחר ואין להקדימו לפני ימי בית שני ועל כך הסכימו הרוב הגדול של החוקרים , אף שגם בעניין זה , כבכל דבר ועניין , הושמעו סברות יוצאות דופן ומוטב לא להימשך אחריהן . ראיה גדולה לאיחורו של ספר זה היא לשונו המאוחרת , שסימני מגע ארמי 29 שרשרת דלילה של מבחישי האחדות של הספר , שהתחילה בסוף מאה י"ח על ידי מילר ( J . G . A . Miiller , 1794 ) ונמשכה עד תחילת המאה שעברה , נסקרה על ידי ביואר בפירושו , עמי . 21-13 הוא מסיים בהודעה שיאף אחד מן ה...
אל הספר